מי שעוקבת כאן אחרי, חדשה וותיקה מניחה ששמה כבר לב לאופי העבודה שלי כאן.
אין פה חוקים ברורים או התנהלות לפי זמנים.
אני לא מתכננת חודש מראש מתי תעלה בעמוד הקולקציה החדשה ואף פעם לא חשבתי על זה שהוצאתי לפני שבוע 7 דגמים חדשים אז אני צריכה ״לחכות״ ולהוציא רק בעוד כמה ימים טובים או חודש.
שאני יוצרת דגמים חדשים הם פשוט יוצאים לאוויר, בלי לחשוב יותר מידי.
אולי זה טוב ואולי גם פחות אבל זה מה שמרגיש והרגיש לי לנכון כבר מהרגע הראשון שלי כאן.
ולמה אני מעלה את זה ?
כי זה קורה גם הפוך הרבה מאוד פעמים.
יש תקופות שהכל במינון שונה ואחר.
לפעמים קמים בבוקר בלי חשק ליצור, לעבוד, ללמוד, לצאת או לראות אנשים וגם זה עובר את המסך שלי פה ולקח לי הרבה(מאוד) זמן להבין את זה שזה בסדר ואני בטוחה שיש כאן הרבה שיוכלו להזדהות איתי.
אז השבוע הצטרפתי לסטטיסטיקה ונחשו מה? חיובית. מרחק פסיעה מתקופת המבחנים.
תמיד רגע לפני שכל הלחץ האמיתי של הלימודים מתחיל אני עושה לי סדר בראש עם הלוז הלאה, של העבודה, התכשיטים ואיך אני מכנסת הכל לחודש אחד של טירוף (בתקווה שלא יהיו מועדי ב) כדי לעבור את זה בשלום.
אז השבוע לא בדיוק סימנתי ווי על כל המשימות שהייתי צריכה אבל הבנתי כמה שזה הגיוני ולגיטימי להקשיב קודם כל לעצמך.
הבנתי ששום דבר בחיים לא צריך להתנהל כמו שעון ולפעמים יש גם הפתעות ואפקט ההפתעה (כמה מפתיע) הוא לתפוס אותנו ברגעים שאנחנו לא מוכנים להם.
לא יודעת איך הגעתי לזה שכתבתי פה כמה פסקאות אבל בתכלס רק רציתי להבהיר כמה שזה חשוב להקשיב לעצמך, לגוף שלך ולא להישאב לכל הלחץ והטירוף שמסביב, ובמיוחד כאן באיסנטגרם שהכל נראה טוב ויפה להפליא.
אז אני מחבקת באהבה את השבוע שקיבלתי לעצמי ואת כל ההפתעות האחרות שיגיעו.
ואולי לפעמים הנוכחות שלי כאן לא תהיה מורגשת (אך ורק כאן באינסטגרם) כי אם כבר אז להוריד רגל מהגז מהדברים הקטנים האלה שאצלי תופסים הרבה מקום ביום יום ואני בטוחה שאני לא היחידה.
סתם תמונה שצולמה בטלפון שלי במהלך הבידוד ואני מחבבת אותה מאוד.