עברה בכם פעם מחשבה על המסע שהתכשיט עבר?
כשאני ניגשת לעצב קולקציה או מתיישבת ליד שולחן העבודה שלי בדרך כלל זה קורה לבד.
הדברים הכי קטנים והכי גדולים שעוברים לי בראש מתחברים להם ביחד לתוצר סופי שמוביל לעוד אחד ועוד אחד.
אני לא תמיד יודעת אם לקרוא לזה מוזה/השראה או שזה סתם רוח יצירתית שנכנסת בי לעיתים יותר מהרגיל.
בין כל ההודעות המרגשות שלכן, אני מקבלת לא מעט הודעות של ״איך הספקת שוב ליצור דגמים חדשים?״ ״מאיפה הרעיונות שלך?״, ושאלת השאלות מאיפה ״ההשראה״ שלי.
אז החלטתי לשתף ולכתוב על זה כמה מילים.
התקופה האחרונה הייתה עמוסה מאוד
ובכל זאת בכל פעם שרציתי לנקות את הראש ידעתי שהדרך הכי טובה לעשות את זה היא כשמצאתי את עצמי ליד שולחן העבודה שלי.
אבל לפעמים הראש מתנתק ומתחילות לרוץ אלפי מחשבות שלא נותנות לצאת לדרך וליצור.
מן תקיעות מעצבנת שלא משחררת.
אתמול שיתפתי קצת מההודעות שלכן שקיבלתי לאחרונה
ולמה אני מספרת לכן את זה?
כי ההשראה שלי מגיעה בעיקר מהסביבה שלי. מחוויות שלי עם עצמי, עם אנשים, מדברים חדשים שאני לומדת, מדברים שאני נחשפת אליהם ביום יום שלי.
כל הזמנה והודעה שלכן גורמת לי לרצות ליצור עוד ועוד, לחשוב מה הצעד הבא, להפתיע אותכן ובעיקר את עצמי.
גם במילים שלכן מסתתרת השראה עבורי, כל ניסוח, כל תמונה מניעה אצלי את הגלגלים בראש ובלב.
אז אין תשובה אחת להשראה,
לא משנה מה מעסיק אתכן, ההשראה לכל דבר מגיע מכל מקום ומשום מקום- כי כמו שכבר ציינתי לא תמיד זה מגיע גם אםאני ארצה שזה יקרה בדיוק עכשיו.
אבל טיפ קטן ממני שחייבת להודות שלקח לי זמן בעצמי ליישם הוא לתת מקום בחיים לחוויות שלנו, הקטנות והגדולות, המשמעותיות ואלו שפחות, לחגוג את ההצלחות שלנו וחשוב מאוד להשלים עם השגיאות שבדרך.
כל דבר שקורה ביום יום, בחוויה כזאת או אחרת, משפיע עלינו ומה שנשאר לנו להחליט זה לאיזה כיוון אנחנו לוקחים את זה, איך מוציאים מזה את ההכי טוב שלנו! וזה לא משנה אם התוצר הסופי הוא תכשיטים כמו במקרה שלי או עשייה של כל דבר אחר!
