.jpg)
איזה מוזר זה להתחיל תקופת מבחנים עם תחושה של כלום באוויר. שזה מצחיק כי אני גם לא באמת יודעת לתאר מזה הכלום הזה שאני מרגישה אבל ככל שאני חושבת על זה יותר
אני חושבת שהכיוון הוא הכחשה אחת גדולה.
סמסטר ב׳ התחיל לו אי שם במרץ ובתמימותי חשבתי לעצמי שלמדתי מטעויות, ממש הייתי בטוחה שאני על זה וזהו מחדל כזה לא יקרה שוב!
רק שהפעם הפתעתי גם את עצמי
ובמקום ללמוד מהטעות הזאת, לא רק שצברתי פער בקורס אחד, זה הלך והחמיר עד כדי מצב שאני מתחילה תקופת מבחנים כשאני ספק זוכרת/ ספק יודעת איך 3 מרצים שלי נראים. 3 מתוך 9. מצויין.
ואז לא מספיק שהכחשה של סמסטר שלם מתפוצצת לי בפנים עם תאריכים של מבחנים גם יש עבודה על הפרק שצריך להוריד מהפרק ואז הגענו לחלק הכי החשוב-
עשיית התכשיטים שלי.
שמיום ליום תופסים אצלי מקום גדול וגדול יותר בחיים וזה בזכותכן. אני פשוט מודה על זה שהיום שלי מתחיל במשלוחים ונגמר בהזמנות.
כי כשאני יושבת ללמוד למבחן אני יודעת שאין לי דקה אחת לבזבז בלהימרח על הכיסא כי ההזמנות שלכן צריכות לצאת לדרך.
אני מרגישה שבכל פעם שנגמר לי האוויר אתן מכניסות לי אוויר מחדש וגורמות לי ללמוד עוד משהו חדש על עצמי.
השגרה הזאת שוחקת, מאתגרת, לא ברורה ועוד יותר מידי תיאורים שפתאום עולים לי לראש (אבל חפרתי מספיק).
אז רק אגיד שוב תודה ובהצלחה לכולנו
(ואמן שלא נתראה בסמסטר קיץ).
Comments